רבים מאתנו בני האדם מתמודדים עם נושא החומר.
לחלק מאתנו, זה נראה שהכל הולך בקלות, "האנשים הממוזלים" אנחנו קוראים להם.
למתבונן מהצד זה נראה שהכל הולך להם בקלות.
השפע זורם להם מכל הכיוונים, כל מה שהם נוגעים בו מצליח.
אז מה בעצם ההבדל בינהם לבין אותם אלה שעובדים כמו חמורים ולא רואים תוצאות, האם הם אהובים פחות?
כמובן שלא
אלוהים אומר שכדי שיהיה לנו שפע אנחנו צריכים להפוך להיות שפע
מה שבתוכנו, קובע את מה שיהיה לנו.
כולנו סובלים מאשליית החוסר, אנחנו בטוחים שאם אתה תצליח אז אני לא.
אם לך יגיע כסף , אז אלי לא.
אבל הסוד הוא בנתינה
הבה נתבונן בעצמנו: האם אנחנו נותנים כדי לקבל?
האם אנחנו עושים משהו כדי שהאדם מהצד השני ירגיש חייב לנו?
או האם ידנו פתוחה לתת בנדיבות ומכל הלב, סתם בגלל שכאלה בני אדם אנחנו רוצים להיות?
מי שנותן בגדול, מקבל בגדול
כגודל הנתינה, כך גודל הקבלה, ולאו דווקא מאותו אדם שנתן לנו.
הייקום מתגמל בענק את מי שנותן בענק.
וזהו חוק מספר אחד בהשגת שפע.
ורד נוי - מציאות שמעבר למילים
